מחר בבוקר ישימו מאות אלפים מילדנו החמודים את פניהם למוסדות החינוך, כולל נכדתי הבכורה מיכל, שעולה לכיתה ב'. אם אנסה להשוות בין כיתה ב' שבה למדתי בשנת 1958 לכיתה ב' של מיכל ששים שנים מאוחר יותר, אגלה הבדלים רבים. אבל בעיני ההבדל הגדול מכולם הוא מה שניתן לכנותו "אבדן הפרטיות". אנחנו קיימנו קשרים פנים-אל-פנים עם בני גילנו (עוד בטרם נטבע המושג "אבדן הילדות" ע"י החוקר הקנדי ניל פוסטמן, כדי לתאר את מצבם של הילדים ילידי שנות ה-60'), ואילו בני דורה של מיכל עסוקים בעיקר בהתכתבויות ברשתות החברתיות, שבהן נחשפים עוד ועוד צדדים אישיים ואינטימיים שלהם. מדוע בעיני זהו "אבדן פרטיות", שהרי הילד (וגם המבוגר לצורך העניין) חושף את ענייניו האישיים מרצונו החופשי? יש לכך שתי סיבות: א- לעתים החושף עושה זאת מתוך צורך רגעי או דחף שקשה לשלוט בו בעקבות אירוע שחווה, ואינו מודע (או מודעת) להשלכות העתידיות של החשיפה האינטימית שביצע; ב- לרשתות החברתיות עצמן אלגוריתמים שממנפים כל חשיפה כזו, ומה שעלה לאוויר על-ידך משמש אותן לצרכים מסחריים ואחרים שמי יוכל לשורם
אלה שסבורים כי חשיפה פומבית של מידע אינטימי היא נחלתו של הדור הזה ולא של דורות קודמים, כדאי שיציצו בטורו של ליאור דיין ב"מעריב" של יום שישי האחרון, שכותרתו היא "הטראומה של חיי". דיין מספר בטור זה על ההשפעות ההרסניות שזרעו הגילויים הפומביים של אביו אסי דיין (המוכר כשחקן קולנוע ובעיקר כבימאי סרטים, דוגמת "גבעת חלפון אינה עונה" ו"החיים על פי אגפא") ואמו השחקנית קרולין לנגפורד בעיתון "ידיעות אחרונות" כאשר היה פעוט בן שלוש. במשך שנים ראיתי באותן כתבות שפורסמו שבוע אחר שבוע, שכותרתן "שנת האפס" התערטלות פומבית מביכה עד זרה של אסי דיין וקרולין לנגפורד. עתה, בטורו של בנם ליאור, מתגלה השפעתה ההרסנית והטראומטית של אותה התערטלות שנים רבות לאחר שאירעה
ליאור דיין תולה את האשמה בעורך מוסף "7 ימים" דאז אדם ברוך ז"ל (אביו של מנחה הטלוויזיה עידו רוזנבלום), שפיתה כלכלית את אמו לכתוב על יחסיה המורכבים עם אביו, מה שגרר התנצחות אינטימית מעל דפי העיתון. אלא ששיטוט עיתונאי זריז יגלה מיד כי אסי דיין לא נזקק להתגרויות ממשיות כדי להתערטל (פיזית ונפשית) במדיה, וגם על הדרך לערטל את בני משפחתו. בראיון למגזין "טיים אאוט" ממרס 2006 אמר אסי כך על בנו ליאור דיין: "יש סכיזואידי, יש א-סוציאלי, יש או.סי.די, יש נרקיסיסט, שזה, דרך אגב, ליאור, הבן שלי... אם אתה לא מעניק לו את התחושה שהוא גאון, אתה לא קיים." אסי דיין גם הצטלם בהזדמנויות שונות בעירום, או כאשר שרידי קוק מרוחים ליד נחיריו
?מדוע סיפרתי לכם כל זאת
צריך להבין כי אם אדם בגיר בן למעלה מ-40 שוטח בפני כל עם ישראל את חייו הפרטיים ומצטלם באופן חשוף מתוך הבנה ברורה מה תהיינה ההשלכות לצעדיו אלה, כך כל ילד/ה או נער/ה עלול לחשוף את עולמו האינטימי, אבל מבלי להבין או לקחת בחשבון מה יהיו ההשלכות למעשיו. זה מתחיל בסלפי שמצולם באתרים שונים, ועלול להגיע להתכתבויות חושפניות עם פדופילים ברשת. הדרכים לשלוט בכך מורכבות, וכל הורה ימצא את הדרך המתאימה לו ולמשפחתו למנוע חשיפת-יתר לא-מודעת או מודעת של ילדיו ברשתות החברתיות. אבל חשוב קודם כל להכיר בסכנה ובבעיות הנוצרות בעטיה
שנת לימודים פורייה ובטוחה לכל ילדי ישראל
אלה שסבורים כי חשיפה פומבית של מידע אינטימי היא נחלתו של הדור הזה ולא של דורות קודמים, כדאי שיציצו בטורו של ליאור דיין ב"מעריב" של יום שישי האחרון, שכותרתו היא "הטראומה של חיי". דיין מספר בטור זה על ההשפעות ההרסניות שזרעו הגילויים הפומביים של אביו אסי דיין (המוכר כשחקן קולנוע ובעיקר כבימאי סרטים, דוגמת "גבעת חלפון אינה עונה" ו"החיים על פי אגפא") ואמו השחקנית קרולין לנגפורד בעיתון "ידיעות אחרונות" כאשר היה פעוט בן שלוש. במשך שנים ראיתי באותן כתבות שפורסמו שבוע אחר שבוע, שכותרתן "שנת האפס" התערטלות פומבית מביכה עד זרה של אסי דיין וקרולין לנגפורד. עתה, בטורו של בנם ליאור, מתגלה השפעתה ההרסנית והטראומטית של אותה התערטלות שנים רבות לאחר שאירעה
ליאור דיין תולה את האשמה בעורך מוסף "7 ימים" דאז אדם ברוך ז"ל (אביו של מנחה הטלוויזיה עידו רוזנבלום), שפיתה כלכלית את אמו לכתוב על יחסיה המורכבים עם אביו, מה שגרר התנצחות אינטימית מעל דפי העיתון. אלא ששיטוט עיתונאי זריז יגלה מיד כי אסי דיין לא נזקק להתגרויות ממשיות כדי להתערטל (פיזית ונפשית) במדיה, וגם על הדרך לערטל את בני משפחתו. בראיון למגזין "טיים אאוט" ממרס 2006 אמר אסי כך על בנו ליאור דיין: "יש סכיזואידי, יש א-סוציאלי, יש או.סי.די, יש נרקיסיסט, שזה, דרך אגב, ליאור, הבן שלי... אם אתה לא מעניק לו את התחושה שהוא גאון, אתה לא קיים." אסי דיין גם הצטלם בהזדמנויות שונות בעירום, או כאשר שרידי קוק מרוחים ליד נחיריו
?מדוע סיפרתי לכם כל זאת
צריך להבין כי אם אדם בגיר בן למעלה מ-40 שוטח בפני כל עם ישראל את חייו הפרטיים ומצטלם באופן חשוף מתוך הבנה ברורה מה תהיינה ההשלכות לצעדיו אלה, כך כל ילד/ה או נער/ה עלול לחשוף את עולמו האינטימי, אבל מבלי להבין או לקחת בחשבון מה יהיו ההשלכות למעשיו. זה מתחיל בסלפי שמצולם באתרים שונים, ועלול להגיע להתכתבויות חושפניות עם פדופילים ברשת. הדרכים לשלוט בכך מורכבות, וכל הורה ימצא את הדרך המתאימה לו ולמשפחתו למנוע חשיפת-יתר לא-מודעת או מודעת של ילדיו ברשתות החברתיות. אבל חשוב קודם כל להכיר בסכנה ובבעיות הנוצרות בעטיה
שנת לימודים פורייה ובטוחה לכל ילדי ישראל