דיוקן עצמי,עפרון ופחם על נייר, 15.8.1973
ילדה בירושלים, רישום עופרת, 1979
משקולות מטפטפות, אקריליק על בד, 13.12.1973
צויר בחופשה משירות מילואים לאחר מלחמת יום הכיפורים
חיוך חצוי, שמן על בד, 1973
נערה בחלום, אקריליק על בד, 20.2.1977
פרסקו על קיר המחסן באשל הנשיא, אוגוסט 2001
שיר שכתבתי בשעה שהמתנתי בתחנת אוטובוס. חדרה לתודעתי המחשבה שלי יש לאן לחזור, בשונה מאנשים אחרים (שכנראה דווח עליהם אז ברדיו). אני מביא אותו כלשונו, ואפילו ללא ניקוד. מאחר שזו פינת היצירה, כאן הוא מקומו. שלחתיו בזמנו לגיורא פישר, והוא כתב לי שהשיר הוא לטעמו
מאז שבלה ואני עברנו לאשקלון, לדירה שמהמרפסת שלה ניבט אלינו הים אני חש אושר, מעין תחושה קבועה של מציאות נשאפת. רק טבעי היה שאצייר משהו בנושא. צויר בתחילת הסגר הראשון, מרס 2020
מאחד מימי חורף 2013 נסעתי בדרכי לבית ספר יסודי באחד מיישובי הפזורה הבדואית, להדריך את הצוות בנושא חינוכי כלשהו. פתאום ראיתי מולי עץ ברוש זקוף, עומד במקום שממש אינו טבעי עבורו. מיהרתי להגיע למוסד ולכן לא התעכבתי לצלם, אבל הזיכרון לא הירפה ממני. להלן הציור